הכרעת דין בתיק ת"ד 6283-08-10 - פסקדין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 4.9.09 בשעה 12:30 לערך, בתחנה דלק "פז" בכביש 2 לדרום בהרצליה. נהג הנאשם בחוסר זהירות לא שם לב להולכת הרגל שהלכה מאחורי כיוון נסיעתו. התקרב אליה יתר על המידה. פגע בה בכף רגלה השמאלית והפילה על הכביש. כתוצאה מהתאונה נחבלה הולכת הרגל ונגרמו לה שברים בכף רגל. הנאשם הואשם בנהיגה בחוסר זהירות וגרם חבלה של ממש בניגוד לתקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה וסע' 38 (3) לפקודת התעבורה.

הנאשם כפר בעובדות ונשמעו ראיות.

מטעם התביעה העידו העדים הבאים:

1.                  ד"ר פיה צינמן - (להלן : הנפגעת) לדבריה היא הייתה ביחד עם בעלה בדרכם מחיפה לת"א הם עצרו בתחנת דלק פז. הנפגעת יצאה מהרכב כדי לגשת לשירותים. הסתכלה לראות האם מישהו יוצא מהתדלוק וראתה ששום רכב לא יוצא, הרכב שפגע בה עמד אותה עת. הנפגעת התקדמה לכיוון חדר השירותים. הנאשם נסע בפתאומיות לאחור ועלה על רגלה, הנפגעת הניחה ידיה על הכנף השמאלי, הנאשם המשיך לנסוע ועלה עם הגלגל על רגלה של הנפגעת. המתדלקים קפצו כדי לעצור אותו. לאחר הפגיעה הנפגעת הלכה לבית החולים איכילוב ונמצאו שברים ברגלה. כתוצאה מהפגיעה נגרמו לה מספרים שברים, שלפוחיות  ובמשך 6 שבועות הנפגעת הלכה עם קביים. הוגשה תעודה רפואית ממנה עולה כי בוצע לנפגעת צילום שהדגיש שברים בעצמות המסרק 4-5 וחדש לשבר בבסיס עצם המסרק 3.

2.                  עו"ד לויט מיכאל - חברו של הנאשם. לדבריו הוא חברו ועו"ד של הנאשם. הנאשם התקשר אליו ואמר לו שיש אירוע בתחנת הדלק. ביקש שיגיע, עו"ד הגיע במהרה לדבריו. שהגיע, השוטרים גבו מהנאשם הודעה באנגלית אולם כידוע לו האנגלית של הנאשם הינה בסיסית בלבד. השוטרים במקום התנגדו לגבות הודעה נוספת. בהודעת הנאשם נכתב, כי הודעתו נגבתה בנוכחות העד בשפה הרוסית ובתרגומו. העד חתום על ההודעה.

3.                  מרואן מסארווה - עובד בתחנת הדלק - לדבריו אין לו קשר למעורבים בתאונה. העד עובד כמנהל משמרת. לדבריו ראה רכב שחנה בחניה, יצאה ממנו אישה. שאלה היכן השירותים. אותה עת המתדלק כיוון רכב למסלול קדמי. תוך כדי נסיעה הנאשם פגע ברגל הנפגעת. הנאשם נסע ישר כדי לעקוף רכב אחר שתדלק אותה שעה. לדברי המתדלק, הנאשם רצה לחזור לאחור כדי להתיישר והתאונה התרחשה בזמן העצירה. הנאשם לא הרגיש בה. הגלגל הקדמי פגע בה והיא נפלה על מכסה המנוע. בזמן הפגיעה בהולכת הרגל, הנאשם הסתכל על המתדלק, כדי שהמתדלק יכוון אותו. ראשו של הנאשם היה מופנה ימינה לאחור לכיוון המתדלק. לאחר התאונה ראה המתדלק סימני חריצים של הגלגל על המכנסיים של הנפגעת. לדברי המתדלק בזמן התאונה, המקום בו ארעה התאונה לא היה מכוסה במצלמות.

מטעם ההגנה העיד הנאשם, לדבריו הגיע לתחנת הדלק מכיוון נתניה, הנאשם נכנס לתחנה העמיד רכבו בצורה לא ישרה. ניגש אליו מתדלק ואמר לו לנסוע רוורס. הנאשם שילב להילוך אחורי הנאשם הסתכל על המצלמה הנמצאת ברכבו. המדובר ברכב המצויד במצלמה. ברגע שהסתכל הנאשם ראה שמשהו נפל על המכסה הסתכל קדימה וראה שאישה נפלה על מכסה המנוע עם פניה למטה כשהיא מתדרדרת אחורנית. הנאשם ירד מהרכב .הרכב מצויד במערכת עצירה אוטומטית ויתכן והוא התדרדר מרחק של 10 ס"מ. הנאשם ירד מהרכב וראה אישה שוכבת על הרצפה כאשר היא על גבה. הנפגעת החלה לצעוק. הנאשם ניסע לעזור לנפגעת. באותו זמן הגיע בעלה של הנפגעת. הנאשם אמר לבעלה של הנפגעת, האם נדרש אמבולנס? בעלה השיב כי הוא רופא וביקש להזמין משטרה וכך נעשה. הגיעו שוטרים למקום דיברו עם הנאשם. הנאשם התקשר לחברו שהוא עו"ד. הנאשם שוב פנה לשוטרים ואלה אמרו לו, כי הוא מפריע להם.

לאחר ששמעתי את הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי הנאשם נושא באחריות לגרימת התאונה והתוצאה שנגרמה לנפגעת כתוצאה מהתאונה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי היה מגע בין רכבו של הנאשם והנפגעת. ראה בתשובת הנאשם לכתב האישום "היה מגע בין הגברת לרכב", (עמ' 1 שורה 7 לפרוטוקול). הנאשם טען כי המגע לא יכול היה לגרום לתוצאה כיוון שהיה במצב עמידה שעה שהנפגעת נפלה על רכבו, (ראה עמ' 16 שורה 18 לפרוטוקול). זאת בניגוד לעדותה של הנפגעת שטענה כי הנאשם היה במצב תנועה ועדותו של המתדלק שטען כי הרכב של הנאשם התקדם מעט (ראה עמ' 12 שורה 20 לפרוטוקול). מצאתי להעדיף עדויות אלו על עדותו של הנאשם נוכח הסתירות שנמצאו בגרסת הנאשם בבית המשפט, לגרסתו במשטרה. יש לזכור כי גרסת הנאשם במשטרה הייתה לאחר מספר ימים מהתאונה כאשר עו"ד של הנאשם מתרגם עדות זו.

בבית המשפט טען הנאשם כי מבטו היה כלפי המצלמה המותקנת ברכבו בזמן התאונה (עמ' 17 שורה 8 לפרוטוקול). הנאשם סתר טענתו במשטרה כי ראשו היה מופנה לאחור "אני אומר גם עכשיו שלא סובבתי את הראש לאחור, אין לי צורך בכך" (עמ' 17 שורה 14 לפרוטוקול). לעומת הודעתו במשטרה. "רציתי לתמרן את האוטו וסובבתי את הראש כדי לנסוע לאחור ולהיצמד לעמדת התדלוק וסובבתי את הראש דרך כתף ימין" (עמ' 1 שורה 24 להודעה במשטרה). "לראשונה שמעתי את המכה ואז כשסובבתי את הראש קדימה (עמ' 2 שורה 34 להודעה במשטרה).

גם לגבי ההליך בו היה הרכב במצב הפגיעה סתר הנאשם את דבריו בבית המשפט טען הנאשם "ניגש אלי המתדלק ואמר לתת מעט רוורס, אני הפעלתי את ההילוך האחורי" (עמ/ 15 שורה 24 לפרוטוקול) "אני יצאתי מהרכב אבל לא העברתי את מוט ההילוכים מההילוך האחורי" (עמ' 15 שורה 28 לפרוטוקול). משמעות הדבר כי הנאשם ירד מהרכב שהוא השאיר את הרכב משולב בהילוך אחורי. בעוד במשטרה טען הנאשם, "אני עוד לא הספקתי לשלב הילוך אחורי" (עמ' 2 שורה 40 להודעה במשטרה) " ועוד לא הספקתי לשלב להילוך אחורי ושמעתי רעש של מכה" (עמ' 1 שורה 24 לפרוטוקול).

ציינתי סתירות אלו, למרות שקיימות סתירות נוספות. כמו העובדה שהנאשם טען בבית המשפט כי הוא לא עקף אף רכב כפי שטען המתדלק בעוד בתרשים שצויר במשטרה הוא מציין באופן מפורש רכב שתדלק מאחוריו ואף ציין זאת בהודעה כי עמד רכב מתדלק לפניו. גם לעניין הטענה כי הוא הסתכל על המצלמה. דבר זה לא הוזכר במשטרה בעוד בבית המשפט טען הנאשם כי הביט על המצלמה. ברם אני מוכן לקבל כי סתירות אלו אינן מהותיות. אך, הסתירות שציינתי לגבי מבטו לאחור והעובדה כי טען בפירוש כי לא שילב להילוך אחורי. אלו הן סתירות מהותיות, כיוון שהנאשם ניסה לבסס את הגנתו כי אין הוא אחראי למתרחש בשעת התאונה, כאשר רכבו נסע קדימה וראשו לאחור שילוב ההילוך לאחור, הנאשם עם מבטו לאחור והוא אינו ער למתרחש מקדימה מצביעה על אחריותו לתאונה ועל מידת ההתרשלות שלו שגרמה לתאונה. גם העובדה כי הנאשם טען במשטרה כי הוא לא הספיק לשלב הילוך אחורי בעוד בבית המשפט הוא ציין כי ההילוך היה כבר משולב לאחור, נועדה להסיר את האחריות ממנו. כיוון שאם הנאשם היה כבר בהילוך לאחור הרי שהוא לא יכול היה להתקדם קדימה כדבריו.

לגבי עדות העד הנטרלי המתדלק, מצאתי כי עדותו היא אמת. עדות המתדלק תאמה את המתרחש לעדויות שני העדים הנאשם והנפגעת. הוא ראה את הנפגעת מתקדמת לעבר רכבו של הנאשם, ראה את הנאשם מביט לאחור לכיוונו כפי שתאיר הנאשם במשטרה, זאת כדי להתיישר וראה את רגע הפגיעה. המתדלק לא ניסה בשום שלב להעצים את האירוע או להוסיף מעבר להתרחשות. בנסיבות אלו אני סבור שעדותו הייתה אמת ועד זה עשה עלי רושם טוב שכן לא מצאתי כי ניסה להגזים במשהו.

ב"כ הנאשם טען כי תחנת הדלק העבירה את האחריות לנאשם כדי לא להיתבע באופן אישי. לא מצאתי ממש בטענה זו. מדובר בעובד תחנת דלק ולא בבעלי החברה, לא הוכח קשר כלשהו בין בעלי התחנה לבין המתדלק. מעבר לכך ב"כ הנאשם טען כי התחנה לא שיתפה פעולה עמו בקשר לסרטי הצילום. המתדלק אמר כי אותה עת התחנה לא הייתה מכוסה במצלמות ההבטחה בכיוון משאבות התידלוק בשרות מלא. ב"כ הנאשם טען כי המשטרה לא ניסתה להשיג את סרטי הצילום. דבר זה אינו מדויק. בת/10 נרשם ע"י ארז בסון השוטר בשיחה עם מנהל התחנה "ציין כי אין מצלמות המכוונות אל משאבה זו לתדלוק בשירות מלא, ולכן התאונה אינה מתועדת במצלמות האבטחה של תחנת הדלק", (המזכר מיום 4.11.11). מזכר זה תואם את עדותו של המתדלק בבית המשפט.

ב"כ הנאשם ניסה להסביר את קרות התאונה בהחלקה של הנפגעת בשל הנעליים שנעלה, נעלי עקב והעובדה כי מדובר בתחנת דלק בה יש מתקן רחצה לרכבים דבר המערב מים, שמן ודלק. יצוין כי גרסה זו לא עלתה מאף אחד מהמעורבים, הנאשם לא טען בשום שלב כי היה דלק שמן או מים בסמוך למקום בו עצר. הנפגעת לא טענה כך, וגם המתדלק סתר טענה זו וטען כי יש מנקים את המקום. מדובר בהנחה שעלתה בסיכומים אין לה שום אחיזה בחומר הראיות ואפילו לא נטענה בשום שלב ע"י הנאשם. בנסיבות אלו אני מוצא לדחות טענה זו.

בהעדר הסבר הגיוני אחר לנוכח עדות הנפגעת ועדות המתדלק, העובדה שהנאשם הבחין לראשונה בנפגעת כאשר היא שכובה על הכנף השמאלי של רכבו, אני מוצא לקבל את גרסתה של הנפגעת לאירוע ואני מרשיע את הנאשם בעובדות כתב האישום.

ניתנה היום,  כ"ח טבת תשע"ג , 10 ינואר 2012, במעמד הצדדים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: